ועד בית מתקין מצלמות כדי להגן על הדיירים. בפועל, בלי לשים לב, הוא עלול להפר את חוק הגנת הפרטיות ולהיחשף לקנסות כבדים, תביעות אזרחיות ואחריות אישית.
אנחנו נתקלים בזה המון, זה קורה בבניינים חדשים וישנים, קטנים וגדולים. לא מרשלנות, אלא מחוסר מודעות.
ניווט מהיר:
בדיקה ללא התחייבות, עם תשובה ברורה מה צריך לתקן.
למה זה קריטי לוועדי בתים דווקא עכשיו
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14 לאוגוסט 2025 והאכיפה כבר החלה. מי שאינו עומד בדרישות החוק חשוף ל:
-
קנסות מנהליים משמעותיים מרשות הגנת הפרטיות.
-
תביעות אזרחיות עד 10,000 ₪ לכל נפגע - גם בלי הוכחת נזק.
-
צו להפסקת שימוש במצלמות או דרישה להסרתן.
-
פסילת צילומים כראיה באירועי פריצה או ונדליזם.
-
תלונות דיירים ואורחים שמובילות לביקורת ואכיפה.
-
פגיעה באמון ובשקט בבניין וסכסוכים פנימיים מיותרים.
על פי החוק מצלמות אבטחה נחשבות אמצעי מעקב פולשני. מרגע שהותקנה מצלמה:
- נאסף מידע אישי.
- קיימת פגיעה פוטנציאלית בפרטיות.
- וחלה אחריות משפטית ברורה על מי שמפעיל את המערכת.
בבניין משותף האחריות לא נופלת על מתקין המצלמות, לא מתבטלת בגלל חברת ניהול, ולא נעלמת כי “אף אחד לא באמת צופה”. האחריות היא של ועד הבית והדיירים.
מי נחשב אחראי משפטית על המצלמות בבניין
ועד הבית נחשב בפועל לגורם שמחליט:
- למה מצלמים
- איפה מצלמים
- מי רשאי לצפות
- וכמה זמן נשמרים הצילומים
גם אם המצלמות הותקנו על ידי קבלן, יש חברת ניהול חיצונית, או הצפייה מתבצעת רק “כשיש אירוע”
האחריות המשפטית נשארת אצל הוועד.
מהי מטרה חוקית לצילום בבניין משותף
החוק מחייב מטרה מוגדרת, לגיטימית ומצומצמת.
- מניעת פריצות וגניבות
- הגנה על רכוש משותף
- שמירה על בטיחות הדיירים
- מעקב אחרי דיירים
- פיקוח על עובדים או אורחים
- טיפול בסכסוכים פנימיים
- “לראות מי עושה רעש”
שימוש בצילומים למטרה שלא הוגדרה מראש נחשב שימוש אסור במידע.
בדיקת חשיפה
לא בטוחים אם המצלמות בבניין עומדות בדרישות החוק? בדיקה קצרה מגלה תוך דקות אם אתם חשופים לקנס או תביעה.
בדיקת חשיפה למצלמות בבניין, ללא התחייבותמקבלים תשובה ברורה מה צריך לתקן, בלי ניחושים.
איפה מותר לצלם ואיפה אתם עלולים להסתבך
ובלבד שהוא מידתי ומצומצם:
- כניסה לבניין
- לובי
- חניון
- מחסנים משותפים
- דלתות דירות בזווית שמאפשרת זיהוי
- חלונות
- מעליות
- אזורים עם ציפייה גבוהה לפרטיות
העיקרון הקובע פשוט: מצלמים רק את מה שחייבים, ולא מעבר לכך.
שלטים: לא קישוט, חובה חוקית
צילום ללא יידוע הוא פגיעה בפרטיות.
שלט חוקי חייב להיות
- ברור וקריא
- מוצב לפני הכניסה לאזור המצולם
והוא חייב לכלול
- סמל מצלמה
- מי אחראי על הצילום
- מטרת הצילום
- פרטי קשר לפניות
שלט כללי בנוסח “האזור מצולם” לא מספק הגנה משפטית לוועד הבית.
הקלטת קול: כמעט תמיד אסורה
- הקלטת קול אסורה ברוב המוחלט של המקרים
- מצלמות עם מיקרופון פעיל יוצרות סיכון משפטי מיידי
חשוב לדעת: בחלק מהמערכות המיקרופון פעיל כברירת מחדל, בלי שהוועד מודע לכך.
כמה זמן מותר לשמור צילומים
אין “ליתר ביטחון”.
החוק קובע
- שמירה רק כל עוד הצילום נחוץ למטרה
- לאחר מכן חובה למחוק
בפועל, ברוב הבניינים
- 7 עד 30 ימים הם גבול סביר
- שמירה מעבר לכך דורשת הצדקה
שמירה בלתי מוגבלת שווה הפרת עקרון המידתיות.
מי רשאי לצפות בצילומים
- רק גורם שהוסמך מראש
- ורק לצורך המטרה שהוגדרה
- גישה חופשית לכל חבר ועד
- שליחת קטעים בוואטסאפ
- “רק להראות לדייר”
בקשות צפייה של דיירים מחייבות טיפול זהיר, כדי לא לפגוע בפרטיות של אחרים.
הטעויות שחוזרות על עצמן בוועדי בתים
אלו לא טעויות תיאורטיות. אלו בדיוק הדברים שמובילים לקנסות, תביעות ועוגמת נפש לוועד.
השורה התחתונה
מצלמות בבניין הן כלי חשוב. אבל בלי הגדרה נכונה, שילוט, מדיניות וזמני שמירה, הן הופכות מנכס ביטחוני לבעיה משפטית.
ועד בית שפועל נכון מגן על הדיירים, מגן על עצמו, ומונע סיכונים לפני שהם מתפוצצים.
מגן פרטיות 360° לבניינים משותפים
ועד בית לא אמור להיות מומחה לחוק הגנת הפרטיות. הוא כן חייב לדעת דבר אחד: שהמצלמות בבניין לא מסכנות אותו אישית.
מגן פרטיות 360° נועד בדיוק בשביל זה, בלי ניחושים, בלי “נראה לי שזה בסדר”, ובלי להסתמך על מתקין מצלמות שלא נושא באחריות משפטית.
מה אתם מקבלים בפועל
- בדיקה מקצועית מול דרישות החוק
- ממצאים ברורים מה חייב לתקן
- סדר והגדרה: מה מותר ומה אסור
מה זה מונע
- חשיפה לקנסות ותביעות
- אחריות לא מוסדרת על צפייה ושמירה
- חורים משפטיים בשילוט ומסמכים
אתם מנהלים בניין, לא מאבק משפטי
דברו איתנו ובדקו עכשיו אם מערכת המצלמות שלכם באמת עומדת בדרישות החוק.
בדיקה מקצועית, ממצאים ברורים, בלי התחייבות.
מה יוצא לי מהבדיקה בפועל?⌄
כמה זמן זה לוקח?⌄
האם זה מתאים גם לבניין עם חברת ניהול?⌄
