מצלמות אבטחה במקום העבודה - מה מותר, מה אסור, ומה כל מעסיק חייב לדעת

למה מצלמות אבטחה פוגעות בפרטיות?

מצלמות במקום העבודה מתעדות את התנהלות העובדים לאורך זמן, לעיתים ברזולוציה גבוהה שמאפשרת זיהוי מלא. המשמעות: הצילומים נחשבים מידע אישי, ולכן מערכת מצלמות היא בפועל מאגר מידע החוסה תחת החוק.

כתוצאה מכך, המעסיק מחויב לעמוד בדרישות הבאות:

• הגדרת מטרת צילום לגיטימית.
• שימוש מידתיבמצלמות ובהיקף הצילום.
• נוהל שקיפות ויידוע.
• אבטחת מידע קפדנית.
• נוהל טיפול ותיעוד בבקשות עיון.
• בחינה האם קיימת חובת רישום או הודעה לרשות להגנת הפרטיות (במקרים מסוימים בלבד).

הגדרת מטרה ושימוש מידתי

מתי מותר למעסיק להציב מצלמות?

מותר להציב מצלמות רק כאשר קיימת מטרה לגיטימית וברורה, כגון:

• אבטחת העובדים והמבקרים.
• מניעת גניבות ופגיעה ברכוש.
• הגנה על מידע רגיש.
• בקרת כניסה למתחמים.

ומה לא נחשב לגיטימי?

• מעקב שוטף לבחינת משמעת.
• מדידת הפסקות.
• חיפוש מידע רטרואקטיבי על עובדים.
• בדיקת נוכחות או תפוקה באמצעות מצלמות.
• כל שימוש שלא הוגדר מראש במדיניות הצילום.

שקיפות: חובה ליידע את העובדים

החוק קובע במפורש: אסור לצלם עובד ללא ידיעתו.

לכן המעסיק מחויב:

• להפעיל מצלמות גלויות בלבד.
• להציב שילוט ברור בכניסה לאזורים המצולמים.
• לפרסם ולהנגיש מדיניות מצלמות כתובה.
• ליידע עובדים בכתב על מטרות, מיקומים ושמירת מידע.

"הסכמה" של עובד למצלמות סתר אינה תקפה. בסיס החוק הוא מטרה לגיטימית ומידתיות, לא הסכמה חוזית.

איפה אסור לצלם?

באזורים בעלי ציפייה גבוהה לפרטיות:

• שירותים.
• מלתחות.
• חדרי הלבשה.
• אזורי החלפה.

איפה מותר לצלם רק בזהירות מיוחדת?

במקומות שבהם העובד שוהה זמן רב:

• חדרי עובדים.
• עמדות עבודה משרדיות.
• חדר אוכל, מטבחון, אזורי מנוחה.

כאן מותר להציב מצלמות רק אם קיימת תכלית חיונית, ורק לאחר בדיקה שאין חלופה פחות פוגענית.

איפה מותר לצלם באופן שגרתי?

• מסדרונות.
• מבואות כניסה.
• לובי וקבלת קהל.
• שטחים ציבוריים פתוחים.

מצלמות סתר: כמעט תמיד אסור

צילום סמוי של עובדים מהווה פגיעה חמורה בפרטיות. לכן הוא אסור כמעט לחלוטין, ומותר רק כאשר:

• יש חשד ממשי ומבוסס לעבירה חמורה.
• הצילום נעשה לזמן קצר בלבד.
• אין כל חלופה אחרת.
• ניתן ייעוץ משפטילפני הצבת המצלמה.

חובת אבטחת מידע

המעסיק חייב לנהל את מערכת המצלמות כמאגר מידע לכל דבר:

• לקבוע רשימת מורשי גישה מוגבלת.
• לנהל לוגים מתועדים של כניסה למערכת.
• להדריך עובדים בנוגע לחובת סודיות.
• להגן על הצילומים מפני דליפה או גישה לא מורשית.
• למנוע שימוש במיקור חוץ שאינו מבוקר או מאובטח.

כמה זמן מותר לשמור צילומים?

מותר לשמור רק את מה שנדרש לצורך המטרה. אין לשמור "ליתר ביטחון".

המלצה מקצועית ברוב העסקים: 14 עד 30 ימים בלבד, אלא אם קיימת הצדקה ביטחונית חריגה.

שמירה ממושכת ללא הצדקה עלולה להיחשב פגיעה לא מידתית בפרטיות.

מה לגבי הקלטת קול?

הקלטת קול אסורה לפי חוק האזנות סתר, אלא אם קיים היתר מפורש (מצב נדיר ביותר). מצלמה עם מיקרופון פעיל עלולה לחשוף את המעסיק לאחריות פלילית.

זכות לעיין בצילומים

עובד או מצולם רשאי לבקש לעיין בצילומים שבהם הוא מופיע, בכפוף ל:

• בקשה רשמית ומתועדת.
• תאריך ושעה משוערים.
• זיהוי מלא של המבקש בצילום.

כאשר מופיעים אנשים נוספים בצילום, המעסיק חייב:

• לטשטש אחרים,או
• לאפשרצפייה בלבד,בחדר ייעודי וללא מסירת עותק.

האם מעסיק חייב למסור עותק של הצילומים?

לא. החוק מחייב לאפשר עיון, אך לא מסירה של עותק. במקרים רבים מסירת עותק אף אסורה בשל פגיעה בפרטיות צדדים שלישיים.

תוך כמה זמן חייב מעסיק להשיב לבקשת עיון?

התגובה צריכה להינתן בזמן סביר, לרוב בין 7 ל 30 יום. התעלמות או עיכוב לא סביר נחשבים הפרת החוק ועלולים לפתוח פתח לתביעה.

כמה זמן צריך לשמור תיעוד של בקשות עיון?

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות שנכנס לתוקף ב 14 באוגוסט 2025 ביטל את תקופת ההתיישנות המקוצרת (שנתיים). המשמעות היא שלעבירות על חוק הפרטיות יש כעת תקופת התיישנות רגילה של 7 שנים. לכן מומלץ לשמור את כל התיעוד – הבקשה, המענה, הפעולות שננקטו – למשך 7 שנים. זהו חלק מרכזי מניהול מאגר מידע תקין.

חובת רישום מאגרי מידע: מתי זה נדרש ממעסיק?

הרשות להגנת הפרטיות היא הגוף האחראי על פיקוח ורישום מאגרי מידע בישראל. תיקון 13 צמצם את חובת הרישום עבור המגזר הפרטי, והיא נותרה רק בשני מקרים:

1. המאגר מופעל על ידי גוף ציבורי (למעט מאגר על עובדי הגוף).
2. המאגר נועד לסחר במידע או מסירה בתמורה, ובהיקף של מעל 10,000 נושאי מידע.

עם זאת, הדבר אינו פוטר ממדיניות, שקיפות, אבטחת מידע, הגבלת גישה ותיעוד מלא. החובות העיקריות נשארות.

חובת הודעה לרשות גם אם אין חובת רישום

מאגר שאוסף מידע בעל רגישות מיוחדת ובהיקף של למעלה מ 100,000 נושאי מידע חייב בהודעה לרשות להגנת הפרטיות. לרוב העסקים אין נפח כזה, אך חובה להיות מודעים לכך.

סיכוני אי עמידה בדרישות

מעסיק שלא עומד בדרישות החוק חשוף ל:

• קנסות מנהליים בסכומים שיכולים להגיע למאות אלפי ש"ח.
• תביעות אזרחיות ללא הוכחת נזק (עד 10,000 ש"ח לתביעה).
• טענות להתפטרות בדין מפוטר.
• אחריות פלילית (למשל בהקלטת קול או מצלמות סתר).
• פגיעה במוניטין ובאמון העובדים.